בישראל 2023 יש מעל 300 אלף זכאים לגמלת סיעוד, אך במקביל יש גם סיעודיים רבים שלא נמצאו זכאים לגמלה. מה עושים במקרה כזה, ואיך בכל זאת ניתן להשיג מטפלים סיעודיים זרים?

מדינת ישראל מאפשרת להעסיק מטפלים זרים בתחום הסיעוד, אך ורק למבוטחי הביטוח הלאומי שנמצאו זכאים לכך. תחילה יש לעבור מבחן הערכת תלות (ADL), שיקבע את חומרת תלותו של הנבדק בזולת. במידה שאכן מדובר באדם סיעודי, יש להגיש בקשה לקבלת היתר העסקת עובד זר ולעבור תהליך נפרד עד לתחילת העסקה.

עם זאת ולמרבה הצער, לא כל מי שנמצא במצב סיעודי זכאי לקבל סיוע באמצעות גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי. זה יכול לקרות במספר מצבים:

מי שלא הגיע לגיל פרישה.

מקבלי גמלת שירותים מיוחדים.

מקבלי גמלה לטיפול אישי / השגחה.

יחיד עם הכנסה חודשית גבוהה מ-17,805 ש"ח.

זוג עם הכנסה חודשית גבוהה מ-26,709 ש"ח.

כאן המקום לציין כי במצבים בהם ההכנסה החודשית נמצאת בטווח מסוים, תהיה זכאות רק לחצי מגמלת הסיעוד המלאה. מצב זה מאפשר לפחות מימון חלקי כלשהו של מטפל זר בסיוע המדינה; זאת בניגוד לבעלי הכנסות גבוהות מהמצוין לעיל, שאינם זכאים לגמלת סיעוד כלל.

איך בכל זאת ניתן להעסיק מטפל זר ללא גמלת סיעוד?

במצב כזה כל מקרה נדון לגופו:

סיעודי שעדיין לא הגיע לגיל פרישה יכול לבקש "גמלת שירותים מיוחדים". מרגע הגיעו לגיל הפרישה, הוא יכול לבחור האם להמשיך עם גמלה זו או להחליפה בגמלת סיעוד.

מקבלי קצבאות אחרות מהמדינה צריכים להגיש בקשה עם מסמכים המעידים על זכאות לגמלת סיעוד.

בעלי הכנסות גבוהות מהרף הקבוע בחוק הסיעוד, שנפסלו לקבלת גמלה מהביטוח הלאומי ולכן לא עברו מבחן תלות, יפנו לרשות ההגירה והאוכלוסין. לאחר שיעברו בדיקת תפקוד מטעם הרשות ויימצא שהם סיעודיים, יינתן להם אישור העסקת מטפל זר. תהליך זה כרוך בתשלום אגרה לרשות ההגירה.

מטופלי אגף השיקום של משרד הביטחון צריכים לפנות לרשות ההגירה והאוכלוסין בבקשה מיוחדת להעסקת מטפל זר. יש לצרף לבקשה מסמכים רפואיים רלוונטיים וכן אישור על היותם מטופלים באגף השיקום.

התמודדות עם מחסור בעובדים זרים

יש לומר שגם כאשר נמצאתם זכאים להעסקת מטפל זר, המצב הנוכחי מקשה מאוד על מטופלים ובני משפחותיהם למצוא מטפלת צמודה (רוב המטפלים הן נשים). נכון לקיץ 2022 חסרים כ-20 אלף מטפלים זרים בישראל, וזאת בעיקר בשל הגבלות המוטלות על ידי המדינה.

בישראל, כמו ברוב מדינות העולם נכון להיום, רבים מעדיפים לקבל טיפול סיעודי בבית ולא במוסד חיצוני. זו גם תפישת העולם הטיפולית המועדפת על רשויות המדינה, וזאת כדי להשאיר את האזרחים הוותיקים בביתם ובתוך הקהילה בה חיו כל (או רוב) חייהם.

עם זאת – מתוך כ-80 אלף בעלי היתר להעסקת מטפל זר, שליש אינו מממש את זכאותו בשל סיבות שונות: עלויות גבוהות, חשש מאדם זר בבית, העדפת מטפל ישראלי, אין מקום בבית או אין צורך בטיפול צמוד 24/7, התנסות שלילית קודמת וכן הלאה.

ראוי לציין שכיום יש בישראל כ-1.5 מיליון אזרחים ותיקים שמקבלים טיפול ביתי באמצעות בני משפחה בלבד. לא רק שהם אינם מטופלים במוסדות סיעודיים רלוונטיים, הם גם לא משתמשים בזכותם לקבל מטפל סיעודי (זר או ישראלי). קבוצת אוכלוסייה זו הייתה יכולה להקל על עצמה ועל בני המשפחה, אם רק הייתה נעזרת באפשרויות התמיכה השונות שמציעה המדינה.