הסוף לערמות הפסולת: חוק חדש יסדיר את פינוי הפסולת מאתרי בניה

הסוף לערמות הפסולת: חוק חדש יסדיר את פינוי הפסולת מאתרי בניה



מנקים את ישראל מפסולת בנייה: השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מקדמת בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את הצעת החוק לטיפול בפסולת בנייה לקריאה שנייה ושלישית.

החוק החדש של המשרד יסדיר את הטיפול בפסולת בניין בישראל גם באמצעים דיגיטליים חדשניים, יהפוך אותה לחומר גלם החוזר לענף הבנייה, ימנע עבריינות סביבתית ויביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אנחנו מתקדמים שלב משמעותי נוסף בדרך לניקיון ישראל מפסולת בנייה, עם התחלת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. בטיוטת החוק שמוביל המשרד ומגיעה לכנסת, יש בשורה של ממש למען הסביבה ולמען איכות החיים שלנו בארץ. הצעת החוק מתבססת על שילוב חדשני של טכנולוגיות מתקדמות במערכי האכיפה, ומשום כך היא תשפר את הבקרה ותגדע את המנגנון שמוביל להשלכה פיראטית בשטחים הפתוחים, מה שגורם למפגעים נופיים וסביבתיים, ועלול לפגוע בבריאות הציבור. אני מודה ליו"ר הוועדה, חה"כ הרב יעקב אשר, ולשותפים שלנו בממשלה על שיתוף הפעולה בדרך לישראל סביבתית יותר, נעימה יותר – ישראל נקייה".

אילוסטרציה (ai)

חוק פסולת הבניין שמקדם המשרד להגנת הסביבה ועבר בקריאה ראשונה בכנסת, מתקדם צעד נוסף עם התחלת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה היום (ב'), לקראת קריאות שנייה ושלישית במליאה. 

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה מיוצרים בישראל כ-7.5 מיליון טונות של פסולת בניין, מתוכם מושלכים בשטחים הפתוחים כ-1 מיליון טונות. במקום להגיע למיחזור, הפסולת המושלכת הורסת שטחים פתוחים, מזהמת קרקע ומי תהום.

מקור פסולת הבנייה היא במיזמים של בנייה חדשה, בהריסת מבנים, בשיפוצים של מבנים, בסלילת כבישים ובהקמת תשתיות. על פי הערכות גורמי המקצוע, נוכח קצב גידול האוכלוסייה והצרכים הגוברים למבני מגורים ותעסוקה, כמות הפסולת הבנייה המיוצרת תלך ותגדל.

עד היום, יצרן פסולת שילם ישירות למוביל, מה שאיפשר לגורמים עבריינים לנסות לחסוך עלויות ולהשליך את הפסולת בדרכים באופן פיראטי ולא במקום מוסדר – מה שגורם למפגעים נופיים וסביבתיים ועלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור.

הצעת חוק פסולת בניין החדש של המשרד, המקודמת כחוק ממשלתי, נלחמת בתופעה. החוק קובע כי יצרן פסולת ישלם למוביל ולאתר הטיפול מורשים דרך מנגנון תשלומים הממשלתי, התשלום יועבר רק לאחר אימות הגעת הפסולת לאתר מורשים כחוק.  מתקני הטיפול בפסולת והמובילים יידרשו בחקיקה לרישוי ולרישום כדי להיכנס למאגר המורשים.  המרשם יהיה פומבי ונגיש לציבור, ויזם, קבלן ומשפץ יהיו חייבים לפנות את פסולת הבניין שבאחריותם אך ורק למתקנים שבמרשם. בנוסף, יצרני פסולת גדולים נדרשים להכין תוכנית לעלייה באיכות ובכמות של המיחזור.

עוד קובע החוק כי כל הובלה של כל פסולת מכל סוג תחויב בשטר מטען דיגיטלי ותנוטר באמצעים דיגיטליים על כלי האצירה והמשאיות, שיאפשרו מעקב בזמן אמת ובקרה על הגעת הפסולת ליעדה, על מיקום המשאיות. המשרד להגנת הסביבה וגורמי פיקוח נוספים יהיו אחראים לניטור ולבקרה.

החוק מרחיב את כלי האכיפה והענישה ומאפשר עיכוב כלי רכב, הטלת עיצומים כספיים ואף שלילת רישיון העסק במידת הצורך.

הרשויות המקומיות, הסובלות היום מההשלכות הפיראטיות של פסולת הבניין ונאלצות לשאת בעלויות טיפול גדולות לסילוק המפגעים, יהיו חלק בלתי נפרד ממנגנון האישור והאכיפה, כל מכולה או כלי אצירה שיוצבו ברשויות המקומיות יידרש לקבל אישור ממנה – ובכך תימנע פעילות פיראטית.

באמצעות המנגנונים הללו, חוק פסולת הבניין החדש יסדיר את הטיפול בפסולת, יהפוך אותה לחומר גלם החוזר לענף הבנייה, ימנע עבריינות סביבתית ויביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה.



 

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*